מכללה למקצועות האחזקה
צדקי לירן מחזיק מברגה חשמלית
כלי עבודה שונים

מה המפתח ליכולת תחזוק הבית בכוחות עצמנו?

בתור אחד שמתחזק את הבית לבד ובעיקר בתור אחד שמלמד את יסודות אחזקת הבית, הבנתי שכדי להיות טוב בללמד את התחום הזה, אני צריך לברר את השאלה הזו לעומק. להבין באמת מה גורם לאדם להיות יכול לתחזק את הבית שלו בעצמו. 

שאלתי, ביררתי וצפיתי – הרי עברו אצלי בקורסים כבר למעלה מ 1800 משתתפים ומשתתפות עד היום (ועוד היד נטויה…).  

כבר במהלך הקורסים הראשונים שלימדתי, עוד בשנים 2014-2015 הבנתי את המשוואה הראשונית. 

שלושה מרכיבים ליכולת לתחזק את הבית לבד

ארגז כלים

כדי שאדם (גבר או אישה. מגדר לא רלוונטי לנושא) יוכל לתחזק את הבית לבד – להיות הנדימן / הנדיוומן של הבית שלו/ה – יש צורך ב 3 מרכיבים:

  1. כלי עבודה   
  2. . ידע   
  3. .  נכונות 

ואם נרחיב את המרכיבים האלה אז: 

כלי עבודה 

נדרשים כלי העבודה הנכונים, תקינים וטובים מספיק.

ידע

הידע הוא אינסופי אבל נקודתית, נדרש בדרך כלל להבין את בסיסי המערכת בה אנחנו מתעסקים, כיצד היא פועלת, וכיצד הפריט / האביזר שאנחנו מבקשים לתקן או להתקין, פועל, כיצד הוא מורכב ומה והאם יש לו ייחוד.  

נכונות

הרצון לעשות. היכולת להניח את הסמארטפון מהיד, להבין שאת מה שאנחנו רוצים לעשות אין אפליקציה שתעשה עבורנו ובעצם יש לנו שתי אפשרויות – או לקרוא לבעל מקצוע שיעשה או לעשות לבד. הנכונות, אם כך, היא הרצון לבצע לבד (כדי לחסוך כסף או פשוט כדי להרגיש יותר טוב עם עצמנו).

וזהו? זה מה שנדרש? 

איש מתקן כיור

ידעתי שאני בכיוון אבל לא הרגשתי נוחות מלאה עם התשובה הזו.  נותרו לי שתי שאלות פתוחות שלא הייתי בטוח איך לענות עליהן.  

  • הראשונה – האם לא חייבים חוש טכני? לא צריך להיות בעלי ידיים טובות כדי לתחזק את הבית לבד? 
  • והשנייה – האם רצון / נכונות מספיקים? במחשבה האוטומטית שלי חשבתי שכן. לי זה ודאי מספיק. אם יש לי תקלה ובא לי לתקן אותה, אני קם ומתקן. עניין של רצון.  אבל האם כך חושב גם אדם אחר?

ננסה לענות על השאלות האלה אחת אחת ואחר כך נדייק את שלושת המרכיבים שוב. 

האם צריך חוש טכני / כישרון בידיים כדי לתחזק את הבית לבד?

לטעמי התשובה לשאלה הזו היא לא. לא צריך חושים מיוחדים ו/או כישרון טכני.  

המפתח לתשובה זו שנתתי טמון בהגדרת הרעיון של לתחזק את הבית לבד.  

הרי מקובל על הכל כי לשמן דלת חורקת נכלל בתחום אחזקת הבית. תיקון קל ופשוט. מאידך, גם לתקן נזילה מתחת לרצפה – דהיינו אבחון נזילה, הרמת הריצוף, תיקון הצנרת, ייבוש החול / שומשום וריצוף מחדש גם נכלל בתחום אחזקת הבית.  ברור שהאחד פשוט מאד והשני מורכב לאין ערוך. האחד לוקח לבעל מקצוע 3 דקות ועולה משהו סביב ה 150-250 ₪ והשני כרוך ביום עבודה מלא (במקרה הטוב) ובסכום של 4 ספרות. שניהם נכנסים בתחומי אחזקת הבית. האם את שניהם מקובל שאדם שמתחזק את הבית בעצמו, יעשה? איפה עובר הגבול של מה כן ומה לא? 

לתפיסתי, ב”לתחזק את הבית לבד” יש יסודות ויש עומק. הדרך הטובה ביותר שמצאתי כדי לנסות ולסדר את הרעיון הזה באופן פשוט ולהגדיר איפה עובר הקו לאדם מן השורה, בין מה שכן ביכולותיו ומה שלא, יהיה לפי הערך הכלכלי של התיקון. זו אבחנה אחת מכמה אפשרויות כדי להגדיר את הקו ואני חושב שהיא גם די מדויקת וגם די נהירה. ננסה?  הנה דעתי:

בעיניי, לתחזק את הבית לבד, פירושו לטפל לבד ברוב הדברים הדורשים טיפול, שעלותם מוערכת עד 400 ₪ בממוצע (יש כמובן יוצאים מן הכלל – עבודות שעלותם יקרה הרבה יותר אבל המחיר הגבוה נובע בעיקר ממשך העבודה ולא ממורכבותה, כמו צביעת דירה למשל…). ביצוע פעולות תחזוקה יקרות מהסכום הנ”ל ידרשו בדרך כלל ידע ויכולת מעמיקים יותר ומכאן שהם לא בהגדרת תחזוק הבית לבד.  

בשביל בסיס אחזקת הבית לא צריך כישרון מיוחד 

תיקון דלת של ארון

ועכשיו, אחרי שהגדרנו באופן מעשי מה זה אומר לתחזק את הבית לבד ואיפה עובר הגבול, הרבה יותר קל להבין ולענות על שאלת הכישרון / החוש הטכני.  בשביל בסיס אחזקת הבית לא צריך כישרון מיוחד בדיוק כמו שכדי לבשל ארוחת ערב ביתית למשפחה לא צריך כשרון ולא צריך להיות טבח מוכשר באופן מיוחד. כדי לבשל במסעדה בהחלט צריך חושים וכישרון אבל בשביל פסטה, חביתה ומרק, לא. 

כנ”ל בנהיגה, כנ”ל בספורט וכנ”ל בעוד הרבה מאד תחומים. בשביל לשמן את צירי הדלת לא צריך כישרון מיוחד. כדי לרצף את הבית מחדש בהחלט כן.

איך אפשר לפתח את הביטחון להתמודד עם תיקון של תקלות בבית 

האם רצון / נכונות מספיקים (ביחד עם מרכיבי הכלים והידע)?
האם הם מספיקים?  כנראה שלא.

למען ההמחשה ניקח לרגע תחום אחר וננסה להקיש ממנו. נאמר שאני לא יודע לשחות אבל מאד רוצה.  
יש לי בריכה ליד הבית (כלי העבודה), נכנסתי ל”יוטיוב” וגמעתי בשקיקה את כל סרטוני ההדרכה לשחייה נכונה במגוון הסגנונות ואני חושב שהבנתי הכל (הידע), ואני בוודאי רוצה לשחות (נכונות). אז מה מונע בעדי? אם אקפוץ למים מה יקרה? 

האם אצליח ליישם את מה שהבנתי כל כך טוב מה”יוטיוב”? או שאולי צריך להכין אמבולנס מראש למקרה שאטבע?

מה חסר לי במשוואה?

איש מתקן שירותים

לקח לי קצת זמן להבין שהפירוש שנתתי לאחת משלושת המרכיבים הוא לא מספיק טוב וצריך לדייק אותו, בעיקר כי הייתי צריך להבין שמה שנכון אצלי, לא בהכרח נכון אצל אחרים.

חקירת הנושא תוך התבוננות והעמקה מול אותם משתתפים בקורסים שלי והשוואה למקרה האישי שלי, העלתה שהפרשנות שלי למרכיב הנכונות הוא חלקי.  הרצון לבצע לבד הוא ודאי הכרחי אבל הוא לא המרכיב העיקרי.  הבנתי כי המרכיב העיקרי במושג נכונות (בהקשר הזה) הוא הביטחון ביכולת של אדם להתמודד עם אותה התקלה.  

אבל אם אין לי חוש טכני

לי, צדקי לירן, לא הייתה הבעיה הזו. החושים הטכניים שלי בלטו מגיל מאד צעיר ואימא שלי דאגה שתמיד יהיה לי פטיש, פלייר ומברג. בזמן שהייתי בבית הספר היא דאגה לעבור בבית ולפתוח ברגים כדי שיהיה לי מה לסגור כשאחזור.  בכספי מתנות בר המצווה שלי כבר קנינו מערכת כלי עבודה טובה ומהחופשה הראשונה בלימודים, בגיל 13.5, כבר התחלתי לעבוד כהנדימן עצמאי. הביטחון אצלי מובנה כי ההורים שלי היו חכמים איתי.  זה ממש לא הסיפור אצל רוב האנשים. 

ילד קטן עם מברגה על סקייטבורד

אם בגיל שלוש כבר הוכנסת לבריכה ולמדת את בסיסי הציפה והשחייה, זה הופך להיות קליל בהמשך השנים, גם אם מדובר בשינוי או שיפור סגנון. הביטחון הבסיסי ישנו. 

אם בגיל שש כבר נחשפת לעולם הטכני, השתמשת בפטיש אמיתי ועזרת להורים לתלות דברים על הקיר, זה הופך להיות קליל בהמשך השנים, גם כשמדובר בסוגי תקלות או שיפורים שונים.

היום פחות אנשים נחשפים לעולם הטכני

בניגוד לדורות קודמים, רוב האנשים פשוט לא נחשפו לעולם הטכני הזה בגיל צעיר, ודאי לא בני הדור הצעיר.  חוסר החשיפה הוא המפתח לחוסר הביטחון בתחום, מה שהלך וצבר תאוצה אצל כל מי שלא ניסה גם בהמשך השנים או שניסה קצת וזה לא הצליח.

חוסר הביטחון בהכרת כלי העבודה, חוסר ביטחון בהפעלה ובהתאמה של כלי עבודה אחד לשני ו/או למשימה שלפניי, חוסר הביטחון והספק שיש לי בחיפוש בגוגל או ביוטיוב וקריאה / צפייה על התקלה שבה הייתי רוצה לטפל – אולי לא אבין עד הסוף? חוסר הביטחון של לגשת לחנות חומרי בניין ואספקה טכנית ולרכוש מה שאני צריך.

אותו מרכיב – הביטחון העצמי – הוא כל כך מהותי שהוא בעצם הדיוק במשוואת שלושת המרכיבים הראשונית. הוא, הביטחון העצמי, מקשר בין שלושת המרכיבים שמניתי קודם. הביטחון בהפעלת הכלים שיש לי, הביטחון שלי בידע שיש לי או ביכולת שלי ללמוד אותו והביטחון שלי שמאפשר לי את הנכונות שלי לקום ולעשות.  כמו בשחייה, כך גם באחזקת הבית.  הנכונות היא גם רצון אבל היא בעיקר ביטחון.

קידוח בעץ

יש לי ידיים שמאליות

כל כך הרבה פעמים שמעתי את “עזוב, זה לא בשבילי” או “יש לי ידיים שמאליות” או “אין לי כישרון לזה” ועוד מאותו דבר בניסוחים שונים.  

מה זה ידיים שמאליות? מה זה” אין לי כישרון לזה”? אלה דרכים אלגנטיות לומר – אין לי ביטחון. אגב, לא תמיד במודע. לפעמים זה יושב לנו בפנים בתצורת “יש לי ידיים שמאליות” ואפילו שמענו את זה לא מעט מהסובבים אותנו כשהיינו צעירים מאד, וזה כך כבר כל כך הרבה שנים שאנחנו לא יודעים לזהות מה המקור האמיתי של אותה התקבעות.

מה שבעצם כל זה אומר הוא שכדי לתחזק לבד את הבית צריך לטפל בביטחון העצמי הבסיסי שלנו ביחס לעבודה טכנית ולאחזקת הבית.  שם הכל מתחיל. 

אחרי שייבנה הביטחון בהפעלת כלי העבודה ואחרי שייבנה הביטחון בידע הבסיסי שלנו, בהבנה של איך הבית ומערכותיו בנויים, פתאום לכלי העבודה, לידע שלנו ולרצון שלנו לתקן בעצמנו, יש משמעות.  הביטחון חייב להיות היסוד הבסיסי והוא הוא המפתח להצלחה בתחומי אחזקת הבית (כמו גם בהרבה תחומים אחרים כמובן).

סיכום:

בעצם הכתיבה והפרסום של המאמר, אני מבקש לכוון את הקהל הרחב לשני תובנות מרכזיות:

  1. בשביל לתחזק את הבית לבד לא צריך כישרון טכני יוצא דופן. צריך להיות אדם ככל אדם אחר שבריא בגופו.
  2. המפתח העיקרי להצלחה בביצוע עבודות אחזקת הבית בעצמנו הוא הביטחון שלנו. הביטחון בכלים, הביטחון בידע ובצבירת ידע והביטחון שלנו בחיבור כל אלה. 

“כל מי שטוען כי ידיו שמאליות, מוטב לו אם יפשפש בנבכי הביטחון העצמי” 
צדקי לירן

שתפו את הפוסט

כתיבת תגובה